'החינוך המדריך - פטו' היא גישה ייחודית של חינוך מיוחד ושיקום, המיועדת לילדים ומבוגרים עם שיתוק מוחי וליקויים מוטוריים, שמקורם בנזק למערכת העצבים המרכזית.
זוהי גישה פסיכולוגית-חינוכית, המעמידה את אישיותו של המשתקם (הילד עם שיתוק מוחי) ואורח חייו במוקד העבודה עמו. כל זאת תוך שילוב המימדים הפיזיולוגים והרפואיים (פיזותרפיה, ריפוי בעיסוק, תקשורת וכדו').
אבי הגישה הוא פרופ' אנדרש פטו, רופא יהודי-הונגרי שפיתח אותה בתום מלחמת העולם השניה. חידושו העיקרי של פרופ' פטו היה התפיסה שההפרעות המוטוריות הנן בעיות למידה, וכי חוסר תיפקודו של הילד נובע מבעיה פסיכולוגית-למידתית המתפתחת כתוצאה מקשיי התיפקוד המוטוריים.
כפי שמרמז השם, 'החינוך המדריך' הוא גישה חינוכית. מטרתו לסייע לילדים ולמבוגרים עם שיתוק מוחי ללמוד דרכים חלופיות להתמודדות עם המגבלות.
המטרה של 'החינוך המדריך' היא ליצור לומד אוטונומי, המסוגל להסתגל ולהתפתח דרך הכוונה עצמית, במטרה להשתתף בחיים באופן אקטיבי ועצמאי יותר.
המגמה הינה לעודד את האקטיביות של הילד ולאפשר לו התנסויות תנועה בסביבה תומכת ואופטימית, שתהיינה נטועה באורח חייו, בדומה לילדים ללא שיתוק-מוחי.
החינוך המדריך מסייע לילד עם שיתוק מוחי למצות את יכולותיו, לשכלל את כישוריו לחיים עצמאיים ולהתערות כשווה זכויות וחובות בחברה.
